מאמרים ונושאים להרחבה

אבנים בכיס מרה

האם אתם יודעים שנשים בסיכון מוגבר לאבנים בכיס מרה?

השכיחות של אבני מרה הינה בעד ל-20% מהנשים בחברה המערבית עד לגיל 60. נשים בין גיל 20-60 בעלות סיכון מוגבר של פי 3 לפתח אבנים מאשר גברים.

גורמי סיכון להתפתחות אבני מרה:

  • הריונות מרובים
  • סיפור משפחתי של אבני מרה
  • השמנת יתר
  • ירידה מהירה במשקל
  • מוצא

מהו כיס המרה ומה תפקידו?

כיס המרה הינו איבר השוכן ליד הכבד ותפקידו לאגור מרה. מרה הינו נוזל צהוב-ירוק הנוצר על ידי הכבד. לאחר האכילה, כיס המרה משחרר את המרה למעי הדק, ועוזר בעיכול המזון. למרות שכיס המרה עוזר בפעילות התקינה של העיכול, ניתן לחיות חיים רגילים ללא הכיס.

מהם אבני מרה?

אבני מרה הינם מצבורים מוצקים של גבישי כולסטרול ותרכובות אחרות בעלי גודל משתנה.

איך נוצרים אבני מרה?

המרה מורכבת מתרכובות שומניות כמו כולסטרול. כאשר ישנו כמות עודפת של שומן, נוצרים גבישים. עם הזמן, הגבישים יכולים להתחבר וליצור אבנים. תהליך יצירת האבנים אינו גורם לכאבים או לכל סימפטום אחר.

האם כל האבנים זהות?

לחצו להגדלהלא. יש מספר סוגים של אבנים, כתלות באיזו חומר שומני מהווה את הבסיס ליצירת האבן. בנוסף, האבנים יכולים להשתנות בגודלם, מגודל גרגיר חול עד לגודל כדור פינג-פונג.

בערך 90% מהאבנים נוצרים מכולסטרול. השאר כוללים פיגמנטים (הנקרא בילירובין). הסיבה להיווצרות אבני פיגמנט אינה ברורה במידה מלאה. אך, אנשים עם בעיות במערכת דם כגון אנמיה חרמשית או טלסמיה בסיכון מוגבר לפתח אבנים מסוג זה.

מהם הסימפטומים של אבני מרה?

רוב האנשים (80%) ללא כל סימפטומים. אנשים אילו נחשבים כבעלי "אבנים שקטות".

אנשים עם אבנים סימפטומטיות בדרך כלל חשים כאבים בבטן הימנית העליונה,  שלפעמים מקרין לגב, כתף ימין או חזה. כאשר יש כאב בבטן הימנית העליונה, או התקף של כיס מרה (הנקרא גם התקף ביליארי) , הנמשך יותר משעה עד שעתיים, ו/או המלווה עם חום, יש לפנות מיידית לרופא.

סיבוכים אחרים של אבנים

  • עיניים ועור צהוב - צהבת
  • זיהום של כיס המרה – כולציסטיטיס
  • זיהום בדרכי המרה – כולנגיטיס
  • זיהום בדם - אלח דם (ספסיס)
  • דלקת בלבלב - פנקראטיטיס

האם לכל האנשים עם אבנים "שקטות"  יהיה התקף כיס מרה?

לא, הסיכון של אבנים שקטות לגרום להתקף כאבים הינו בערך 1% לשנה. במילים אחרות אם ל-100 אנשים יהיו אבנים שקטות, רק ל-10 מהם יהיה התקף כאבים לאחר 10 שנים. ו-90 מהם עדיין יהיו עם אבנים שקטות.

איזה מבחנים ישנם בכדי לאבחן אבנים?

כיוון ש-80% מהאנשים עם אבנים ללא כל סימפטומים, חושב להבין שיש צורך באיבחון רק שיש סימפטומים. הרופא יפנה אתכם בהתאם לאחד מהמבחנים האילו:

אולטרא סאונד בטן – זהו השיטה הפשוטה, היעילה והזמינה ביותר בכדי לאבחן אבני מרה. מגלים את האבנים על ידי גלי קול המופקים ממתמר שמעבירים על דופן הבטן באיזור כיס המרה. זהו לא בדיקת רנטגן ויכולה להיות מבוצעת ללא שום בעיות בעת הריון.

מיפוי (HIDA) – המבחן דורש הזרקה תוך ורידית של כמות מזערית של חומר סימון רדיואקטיבי, שמייד מצטבר בכבד וכיס מרה ונראה על ידי מצלמה מיוחדת. מבחן זה מאד מדויק ובטוח במשך התקף חריף, ובדרך כלל אינה מומלצת בהריון.

CT (טומוגרפיה ממוחשבת) – משתמש בקרני רנטגן, אינו בטוח בהריון. הדמיה זו אינה מאד מדויקת לאבני מרה.

ERCP (הדגמה לאחור של דרכי מרה והלבלב) – זהו בדיקת רנטגן מאד חשובה עם התוויה רק במקרים מיוחדים. היא בדרך כלל לא נעשית בזמן הריון. לפעמים, ה-ERCP היא הדרך היחידה בכדי לאבחן אבנים בכיס מרה או אבנים שנדדו לצינור המרה. ניתן להשתמש בפעולה זו בכדי להוציא אבנים אילו, שנדדו לדרכי המרה ולפעמים להימנע מניתוח.

מחלה מאד קשה של זיהום בדרכי המרה, הנקרא כולנגיטיס, מאופיינת על ידי כאבי בטן, חום, וצהבת בעור ולחמיות, ואפילו אלח דם. כאשר יש כולנגיטיס, בדיקה ה-ERCP מבוצעת באופן דחוף בכדי להוציא אבנים חוסמות ולנקז את הזיהום.

מהם האופציות הטיפוליות?

אנשים עם אבנים סימפטומיות חייבים לעבור כריתת כיס מרה.

כריתת כיס מרה בשיטה פתוחה – השיטה הקלאסית לטפל באבנים בכיס מרה. פעולה זה כרוכה בחתך בדופן הבטן  והמנותח נשאר 5-7 יום בבית חולים.

כריתת כיס בשיטה לפרוסקופית – השיטה החדשה והמועדפת יותר, כאשר מסירים את הכיס דרך צינור מואר (הנקרא לפרוסקופ) דרך חתך עדין בדופן הבטן. הכירורג רואה את כל הניתוח על גבי מסך. רוב המנותחים משתחררים לאחר ימים בודדים.

המסה של אבנים: אורסוליט – חומצה אורוסודאוכסיכולית, הינה תרופה שניתן לתת אותה להמסה של אבנים עם אחוזי הצלחה נמוכים ורק לאחר שנה של טיפול. כלומר ניתן לנסות טיפול זה רק במקרים קלים, עם מיעוט סימפטומים, אבנים קטנות ועשירות בכולסטרול שהניתוח בעלת סיכון מוגבר.

הערה חשובה: המידע הנ"ל נועד רק לתת מידע כללי ובשום מקרה אינו בסיס לייעוץ, איבחון או טיפול. חשוב מאד שתתיעצו עם רופא מומחה על מצבכם הספציפי.

 

<< אל העמוד הקודם

2017 © ד"ר דין קרן - גסטרואנטרולוגיה ותזונה
×

הצהרת נגישות

אתר זה נבדק ונמצא נגיש לאנשים עם מוגבלויות על פי Web Content Accessibility Guidelines 2 ברמה AA. הנחיות הנגישות מבהירות כיצד ליצור תכני אינטרנט נגישים לאנשים עם מוגבלות. עמידה בהנחיות הנגישות מסייעת להפוך את האינטרנט לנגיש וידידות לכל בני האדם.

אנו עושים כל שביכולתנו שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות. אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות אנא שלחו לנו הערתכם במייל.

רמת הנגישות באתר:

  • אמצעי הניווט וההתמצאות באתר פשוטים ונוחים לשימוש.
  • תכני האתר כתובים בשפה פשוטה וברורה ומאורגנים היטב באמצעות כותרות ורשימות.
  • מבנה קבוע ואחיד לכלל תתי האתרים והדפים באתר.
  • האתר מותאם לצפייה בסוגי הדפדפנים השונים (כמו Chrome, Mozila)
  • התאמת האתר לסביבות עבודה ברזולוציות שונות.
  • לאובייקטים הגראפיים יש חלופה טקסטואלית (alt).
  • האתר מאפשר שינוי גודל הגופן על ידי שימוש במקש CTRL וגלגלת העכבר.
  • הקישורים באתר ברורים ומכילים הסבר לאן הם מקשרים.
  • האתר אינו כולל היבהובים ותכנים בתנועה מהירה (אנימציות, טקסט נע).